1
00:00:00,000 --> 00:00:00,260

2
00:00:00,260 --> 00:00:02,830
>> SPEAKER 1: מסתבר שיש עדיין
הזדמנות לשפר את זה

3
00:00:02,830 --> 00:00:04,240
העיצוב של התכנית.

4
00:00:04,240 --> 00:00:08,860
שים לב בי ללולאה שעל כל אחד
איטרציה, אני בודק שהוא אני פחות

5
00:00:08,860 --> 00:00:10,520
מאורך המחרוזת של s.

6
00:00:10,520 --> 00:00:13,920
אבל אורך המחרוזת של ים הוא תמיד
הולך להיות אותו הדבר, כי זה עצמו

7
00:00:13,920 --> 00:00:15,010
לא משתנה.

8
00:00:15,010 --> 00:00:18,630
ובכל זאת, בכל פעם דרך לולאה זו
אני בודק את אורך המחרוזת של ים,

9
00:00:18,630 --> 00:00:21,810
אורך המחרוזת של ים, את המחרוזת
אורכו של ים, שהוא פשוט טיפשי.

10
00:00:21,810 --> 00:00:24,580
מכיוון שאין ספק שחייב אותו לקחת קצת
כמות הזמן להבין

11
00:00:24,580 --> 00:00:25,450
האורך של המחרוזת.

12
00:00:25,450 --> 00:00:28,680
ואני מבזבז את הזמן הזה על ידי שואל
את אותה השאלה שוב ושוב.

13
00:00:28,680 --> 00:00:32,920
>> ובכן, מתברר שאנחנו יכולים לשפר את זה
על ידי משתנה שני הכריז, למשל,

14
00:00:32,920 --> 00:00:34,470
פנימי שלי ללולאה.

15
00:00:34,470 --> 00:00:38,240
בואו נקראים לזה n - ולהפריד אותו
מאני, עם פסיק כזה -

16
00:00:38,240 --> 00:00:42,000
ולהגדיר n שווה ל
אורך מחרוזת של s.

17
00:00:42,000 --> 00:00:42,990
פסיק.

18
00:00:42,990 --> 00:00:46,350
ועכשיו, בואו לשנות את המצב שלי כדי
אין מה להשוות אני נגד המחרוזת

19
00:00:46,350 --> 00:00:49,560
אורכו של ים כשלעצמה, אלא
במקום נגד n.

20
00:00:49,560 --> 00:00:52,360
בדרך זו, אנו לאתחל n
לאורך המחרוזת של s.

21
00:00:52,360 --> 00:00:57,210
אבל בכל איטרציה של הלולאה שלי, אני
במקום להיות בדיקה אני נגד n.

22
00:00:57,210 --> 00:00:59,628